הסטוק קרית גת בע"מ נ' ניסרול בע"מ

החלטה

כללי

1. בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד הוא סעד יוצא דופן שניתן ע"י בית המשפט, תוך פגיעה ממשית בזכויות הצד שכנגד, כשנשללת ממנו זכות הטיעון ותוך הפרת הכלל היהודי היסודי של "ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר שמוע בין אחיכם" (ספר דברים, א, טז:ב').

2. מיסודו של ציווי "שמוע בין אחיכם" נלמדים כללי הצדק הטבעי ובין היתר איסור שלילת זכותו של בעל דין להיות נוכח בעת השמעת טענותיו וראיותיו של הצד שכנגד. זו פגיעה בזכות יסוד לפיה זכאי בעל דין להתגונן בפני הטענות והראיות המועלות נגדו לפני שתתקבל החלטה שתפגע בזכויותיו (ראה בג"צ 5182/93 לוי נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, פ"ד מח(3) 9-7).

רבים סבורים, כי מקורם של כללי הצדק הטבעי במשפט האנגלי; לאמיתו של דבר, מקורם בתורת ישראל, וממנה נתגלגלו לשיטות משפט אחרות (ראה מ' זילברג, טוהר השיפוט במשפט העברי, בתוך: "באין כאחד" (ירושלים תשמ"ב), עמ' 224-207.)

3. כשבית המשפט מתעלם מכללים אלו ונותן צו זמני ארעי במעמד צד אחד יוצאים מנקודת הנחה שזהו צו שניתן למי שסר לשופט תורן בבית המשפט וזועק שאינו יכול להמתין ולו יום אחד נוסף כי מצבו מורע משעה לשעה ולכן בית משפט נענה למבוקש במעמד צד אחד, תוך הטלת ערבויות מתאימות.

4. דא עקה, כפי שהסתבר במהלך הדיון, ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצד שכנגד והתרשמתי מהחקירות הנגדיות של הצדדים, עולה שמאזן הנוחות נוטה באופן מובהק כנגד המבקשת, מה גם שהמערכת העובדתית לביסוס הבקשה לסעד הזמני היתה ידועה לה זמן רב לפני הגשת הבקשה.

5. משכך יש בליבי חשש כבד שהליך זה – במתכונתו כפי שהוגש - לא היה ראוי מלכתחילה ונעשה תוך שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

רקע

6. בבקשה למתן צו מניעה זמני התבקש בית המשפט לאסור על המשיבה להשכיר או למסור לצד ג' כלשהו את החזקה בשטח של כ-40 מ"ר הנמצא בצמוד לחנות מספר 104 בקומה 0 של מרכז הקניות "לב העיר" שבקרית גת. כמו כן התבקש בית המשפט לאסור על במשיבה לדרוש מהמבקשת לפנות את במות המכירה שנמצאות מחוץ לשטח חנות 104 שאותה שכרה המבקשת מאת המשיבה.

7. לטענת המבקשת במסגרת הסכם שכירות בינה לבין המשיבה, התחייבה האחרונה שתוך 3 חודשים מתחילת תקופת השכירות, המשיבה תשכיר למבקשת שטח נוסף של 40 מ"ר, אך זו הפרה את התחייבויותיה והוליכה אותה שולל במשך שנה. יתירה מזו, לאחרונה הושכר שטח זה לצד ג' תוך הפרת הסכם השכירות בין המבקשת למשיבה.

8. לחיזוק טענותיה, מציינת המבקשת כי הגב' ענת אוחנה מנהלת המשיבה אישרה בשיחת טלפון את טענות המבקשת.

9. עוד טוענת המבקשת כי היא הסתמכה על התחייבות המשיבה בכך שהשאירה את הקיר המשותף שבין חנות המבקשת לשטח הנוסף ללא שימוש וללא מדפים משום שקיר זה היה צריך להיות מוסר על מנת להגדיל את שטח החנות.

10. לעומת זאת טוענת המשיבה שהבקשה נגועה בשיהוי ובחוסר תום לב. בתגובה לבקשה למתן צו מניעה זמני היא מדגישה שלא קיימת התחייבות של המשיבה להשכיר למבקשת שטח נוסף בחנות הסמוכה והמבקשת אף לא דרשה ביום 1.5.10 לקבל שטח מושכר נוסף. משהמשיכה המבקשת במשך שנה שלמה לשכור את החנות, להפעיל את עסקה ולשלם למשיבה שכר דירה ולא שלחה מכתב דרישה אחד ביחס להשכרת השטח הנוסף, נתפסת המבקשת כמי שויתרה על זכותה להגדיל את השטח המושכר על ידה.

11. בתאריך 26.4.10 הענקתי צו זמני ארעי על פי המבוקש והתיק נקבע לדיון במעמד הצדדים ליום 11.5.11. על פי בקשת הצדדים ועקב נסיעת מצהיר המבקשת לחו"ל, הוקדם הדיון ליום 8/5/011. במועד זה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים: מר עופר ברק מטעם המבקשת וגב' ענת אוחנה מטעם המשיבה.

דיון

המסגרת הנורמטיבית:

12. ארבעה הם המבחנים אשר לאורם תבחן בקשת המבקשת, אשר קיומם המצטבר יזכה אותה בסעד הזמני המבוקש, בעוד שכשלונה בקיומו של אך אחד מהם - יביא לדחייתה של הבקשה:

(א)מבחן הצורך בהתערבות בית המשפט בטרם מתבררת התובענה בתיק העיקרי - לצורך שמירה על המצב הקיים.

(ב)קיומה של עילת תביעה שסיכוייה טובים והמתבססת על ראיות מהימנות להוכחת זכות שלכאורה קנוייה לה.